אתם הורגים לעצמכם את העסק (ומה הקשר למקרר)
יש מצב שאתם דופקים לעצמכם את העסק. בכוונה. ואתם אפילו לא יודעים לזהות את זה.
נשמע מוזר? לא הגיוני?
אני אסביר.
לכולנו יש את התחומים או פעולות שאנחנו לא אוהבים. לא אוהבים, זה בלשון המעטה.
אצל חלק זה שיווק. אחרים זה עמידה מול קהל. אולי שיחת מכירה? ויש שלא אוהבים להיות בבית
ומה אנחנו עושים כשאנחנו לא אוהבים לעשות משהו או להיות במקום כלשהו? בדיוק - אנחנו בורחים.
בורחים למה?
כל אחד ומה שעובד לו.
חלק בורחים לניקיון הבית. יש שבורחים לטפל בילדים. רבים בורחים לאוכל.
בזמן הסגר, הלחץ גדול הרבה יותר. מה שהיה קשה עד פברואר, הופך להיות קשה הרבה יותר.
מי שחש חוסר נוחות עם שיווק, עכשיו שונא את זה. מי שהתפתל בשיחת מכירה, עכשיו בטוח שאי אפשר למכור ואין טעם. מי שלא אוהב להיות בבית, חש עכשיו חנוק.
והתוצאה? הרצון לברוח הופך הרבה יותר גדול.
ואז? מה בעלי עסקים אומרים לי: "אין ברירה אלא להיות כל הזמן עם הילדים" "הבית הפוך - חייבים לסדר" "החדר מטונף - חייבים לנקות" והמקרר... אוי המקרר... איך שהוא יודע לפתות אותנו...
כל בריחה כזו באה במקום פעולה חשובה בעסק.
פעולה שיכולה לקדם אותנו.
פעולה שלא בוצעה.
כי ברחנו. כי דחינו.
והמחיר? כפול ומכופל. גם פעולה שלא בוצעה וגם תחושת פספוס בסוף היום.
אז אם אתם כל היום עסוקים עם הילדים. מסדרים. מנקים. ובעיקר - לא עובדים.
זה הזמן להבין - אתם בורחים.
מתי תרגישו את זה הכי הרבה?
בערב.
כשהכל תרגע, הילדים ישנים.
ויש לכם זמן רגע לעצמכם לעשות חשבון נפש יומי.
אז אתם מבינים שלא עשיתם את מה שהייתם צריכים לעשות - להשקיע בעסק.
תהיו סמוראים ותזכרו - מעבר לפחד, מעבר לאתגרים יש עולם של שפע שמחכה לכם.
