סליחה, של מי היעדים של העסק?
תגידו, מי קובע אם עמדתם ביעדים שהצבתם?
אתם?
או מישהו אחר?
השבוע שוחחה איתי בעלת עסק מהקהילה סמוראי בעסקים.
סיפרה שבזכות הקהילה, היא מציבה יעדים.
משהו שלא עשתה בעבר וזה ממקד אותה.
מעולה! אז מה הבעיה, שאלתי?
הבעיה היא שלא עמדתי ביעד שהצבתי לעצמי.
קודם כל - כל הכבוד על השאיפה לעמוד ביעדים.
שאלתי מה היה היעד.
אני כבר כמה זמן עובדת על השקה של שירות חדש שאני יודעת שיש לו ביקוש.
תכננתי להשיק אותו שבוע שעבר. זה היעד ששמתי לי.
אבל לא עמדתי בו.
למה לא? שאלתי.
וכאן התשובה הדהימה אותי:
הצלם של ההשקה הודיע שהוא צריך לשנות מועד.
סליחה?
נראה לי שלא שמעתי טוב...
הצלם הודיע שהוא לא יכול אז את לא תעמדי ביעד שלך?
של מי העסק הזה?
שלך או של הצלם?
יום אחד תספרו לנכדים על העסק שפעם היה לכם.
אתם תספרו להם על התשוקה העצומה, על הלקוחות המרוצים.
ואז הם ישאלו אתכם - "למה סגרתם?"
מה תגידו להם?
שלא עמדתם ביעד כי הצלם דפק ברז?
יש עוד מאה צלמים שם בחוץ שמתים לקבל עבודה.
אנשים מוכשרים שהקורונה הורידה להם את רמת ההכנסות.
פוסט הכי סתמי בפייסבוק שאתם מחפשים צלם (או כל בעל עסק אחר) ויש לכם רשימה ארוכה, עם המלצות.
אבל זה לא העיקר.
העיקר הוא לקיחת בעלות.
על העסק.
על הספקים.
על השירותים של העסק.
על הזמן שלנו.
יש יעד?
עומדים בו!
הופכים עולמות עד שמגיעים ליעד.
המסר שתת המודע שלנו מקבל כשאנחנו מוותרים על היעדים שלנו הוא שאנחנו לא באמת חשובים לעצמנו.
שהיעדים שלנו הם סתם כדי לספר את הסיפור שיש לנו יעדים.
אבל הם לא חשובים.
לפחות לא מספיק כדי שנתאמץ.
וזה גם המסר לילדים, ללקוחות, לעובדים ולכל מי שנושא אלינו את עיניו.
אז חברים,
שימו יעדים ברי השגה אבל מעוררי השראה.
כאלו שמדרבנים אתכם לפעול.
שמוציאים אתכם מאיזורי הנוחות שלכם.
שמשחיזים את היכולות והריכוז.
ששמים אתכם בפוקוס על החיים שלכם.
והכי חשוב - תעמדו בהם.
החוויה של לתקוע את הדגל בראש ההר היא חוויה מעצימה ומספקת.
והיא ממלאה את הנפש בדלק מטורף של הצלחה.
אז תהיו סמוראים - תעמדו ביעדים.
