אי בודד במים שורצים תירוצים

מומחים בתירוצים

ישבתי עם חבר בבית קפה לפני שבוע. נקרא לו אוהד… השיחות ביננו תמיד עמוקות ומשמעותיות ואנו שוקעים לתוכן בהנאה. במהלך השיחה שמתי לב שתשומת ליבו אינה לגמרי בנו אלא היכן שהוא מעבר. מאחורי ישבו שתי נשים – אמא ובת. הבת הייתה מתוקה ומאירת פנים.

 

אני מכיר את אוהד – היא הטעם שלו בדיוק!

 

אוהד איש מדהים, עם שק של מתנות להציע לבת זוג. דחקתי בו לגשת, להציג עצמו – ”מקסימום תצליח“ טענתי. זה לא הצליח… אוהד הסביר לי שזה ”לעולם לא יעבוד כשאמא שלה נוכחת“ – זה רק יביך את כולם, הוא טען.

שאלתי אותו מה לדעתו אמא שלה רוצה עבורה. ”אושר, זוגיות בריאה, הגשמה…. מה שכל האמהות רוצות…“. מעולה, עניתי. האם זה לא בדיוק מה שאתה מציע לה? ”אין לי זמן עכשיו לזוגיות“ שלף אוהד קלף מנצח, ובאמת הוא אדם עסוק. מי לא?

סיום הסיפור הוא שהן שילמו והלכו תוך כמה דקות. אוהד ליווה אותן במבט מלא החמצה. לא נדרשה מילה נוספת.

 

”אני לא מספיק…“

התמהמהות והיסוס הם סימן היכר לפחד שיושב בפנים. לעתים הפחד עמוק כ“כ או שההתמודדות איתו קשה עד כדי שנעדיף למצוא הסברים טכניים כמו היעדר זמן, רק כדי לא לפגוש ולהתעמת עם אותם פחדים. הפחדים האלו יכולים להיות מגוונים מאד – פחד מדחייה, פחד מכישלון ואפילו פחד להצליח. הקולות העמוקים שעולים בתוכנו, קשורים לעתים קרובות בהרגשה שהשתרשה בשלב מוקדם של חיינו – ”אני לא מספיק!“.

הקולות האלו – אני לא מספיק יפה\רזה\מצחיק\חכם\עשיר\גבוה\ועוד – מקורם במסרים בבית או בסביבה שגדלנו בה והיום הם שולטים בנו, במסווה של הסבר טכני כזה או אחר שמונע מאיתנו מלטפס על ההר שנכון לנו.

 

היה היה תפקיד…

לקולות האלו היה פעם תפקיד אמיתי בחיינו. זה נשמע מוזר אבל היכן שהוא בעבר השתרשה בתוכנו ההבנה שאם נהיה ”לא מספיק“ זה יגן עלינו ואולי יאהבו אותנו או ישימו לב. יתכן שזה פשוט היה המסר שקיבלנו (ישיר או עקיף), או שלא קיבלנו מסר שאנחנו כן מספיקים, מה שאפשר התפתחות קולות שכאלו. קשה לדעת בלי תהליך אישי עמוק. אבל הקולות האלו שם. גם אצלי, עכשיו, תוך כדי כתיבת שורות אלו – ”האם מספיק מה שאני כותב? האם יתחברו הקוראים? האם זה יהדהד?“

 

הבריחה מאי התירוצים

שתי אבחנות חשובות:

  1. העובדה שהיה לקולות האלו תפקיד לא מחייבת שיש להם תפקיד עכשיו – אולי הגיע הזמן לוותר עליהם או לפחות להנמיך את העצמה שלהם?

  2. הקולות הם לא אנחנו! הם אלמנט בתודעה שלנו שמחזיק בתפקיד שומר מפעם

הכנת סירת המילוט

הצעד הראשון הוא לשים לב שאנו נמנעים מהדרך שלנו בגלל הקולות האלה, שמזהירים אותנו מפני שינוי או פעולה ואומרים לנו שאנחנו לא מספיק חכמים\אמיצים\יפים\גבוהים כדי להצליח. ומהי בעצם הצלחה? נושא לפוסט אחר .

בהבנה הזו אין שיפוטיות או קריאה לפעולה. רק הקשבה וזיהוי, וכמובן – לא להפסיק לנשום. הנשימה היא כלי מצוין ליצירת הפרדה. זה לא קל להבין מה עומד מתחת להחלטות שלנו, אבל זהו צעד הכרחי.

 

בחירת נתיב מילוט

ישנן דרכים רבות לענות לקולות ולפעול שלא מתוך פחד. נדרשת התנסות והקשבה לאורך הדרך כדי להבין מה עובד הכי טוב עבורנו. דבר אחד בטוח – אין טעם להלחם! הקולות האלו מכירים אותנו מעולה ותמיד ידעו מה לענות, לכל טיעון שלנו.

 

לא מפסיקים לחתור

ככל הנראה זהו החלק הכי משמעותי – התמדה! שינוי משמעותי לא קורה ברגע. הזרמים בדרך ינסו למשוך אותנו חזרה – הקולות יתעקשו להזכיר לנו שאנחנו לא מספיק. ”אתה לא מספיק חזק לעשות דיאטה, הרי ניסית לפני חודשיים ולפני שלושה וגם לפני שנה ומה קרה? בסוף רק עלית במשקל!“. הקול הזה היה לי בראש שנים רבות. גם אחרי שהורדתי 45 קילו וידעתי שאני יכול, ועדיין, הוא צץ כל רגע שאפשרתי לו. היום אני מחייך לשמע הקולות, אוכל נכון, נהנה מהתזונה שלי ושולט במשקל.

 

חוף מבטחים

אפשר להתמודד עם הקולות, לצמצם מאד ובעיקר – לבחור את ההרים שנכון לנו לטפס עליהם עם מינימום חבלים שמושכים אותנו למטה. בעזרת תהליך אימוני ניתן להתבונן יחד בקולות האלו, לייצר הפרדה ואבחנה ביננו לבינם ולאפשר מענה או לפחות הנמכה של העצמה שלהם.

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מועדון הסמוראים

המעטפת המלאה לבעלי עסקים -

ליווי עסקי ומנטלי

לפרטים

Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle

054-6811182

|

|

קניון 'ראשונים', ראשל"צ

|

עופר מכמל