"תארו לעצמכם מפגש.
קפה. חיבוק. הרצאה.
משפחה..."
לפני כמה שנים שכנעתי את אמא שלי להגיע איתי להרצאה בנושא פיברומיאלגיה ושם קרה משהו מדהים - אנשים מקסימים שאנחנו
לא מכירים חיבקו את אמא שלי, קיבלו אותה כמו שהיא ונתנו לה להרגיש שהיא אחלה. בדיוק כפי שהיא, עם הפיברומיאלגיה.

אז הבנתי שזה בדיוק מה שאמא שלי צריכה - לפגוש אנשים שמקבלים אותה כמו שהיא, ללא כל שיפוטיות או ביקורת. להכיר אנשים מבלי לפחד ממה שהם יאמרו כשישמעו שהיא מתמודדת עם פיברומיאלגיה. להיות עם אנשים שהם אמפתיים למאבק שלה ולשינויים התכופים בהרגשה וביכולות. לא להיות לבד.

אז מה קורה בחיבוקפה?
בכל מפגש אנו מארחים מנחה שמעביר הפעלה או הרצאה בתחומו. אבל ביננו? ההרצאות הן רק התירוץ! תירוץ להיפגש, להיות ביחד, לעשות כיף ולמצוא חברים שמתמודדים עם קשיים דומים. מעבר להנחיה, יש בכל מפגש זמן חופשי במהלכו המשתתפים יכולים לשתף ולשמוע טיפים להתמודדות עם האתגרים השונים שהפיברומיאלגיה מביאה איתה.